יום הבורק

הסיפור

בורק הוא משפחת המאפים העלים שהופכת יריעות בצק דקות לנחמה יומיומית ולגאווה חגיגית בכל טורקיה. שכבות יופקה או פילו ביתי נמרחות בחמאה או בשמן, ממולאות בגבינה ופטרוזיליה, בשר טחון מתובל, תרד או תפוח אדמה, ואז מגולגלות, מלופפות, מוערמות או מטוגנות עד זהוב. שמות אזוריים מתרבים — סו בוריי, קול בוריי, סיגרה בוריי — אך העונג משותף: קצוות מתפוררים שמובילים למרכז מלוח ומעשן.

המלאכה נדדה והשתנתה בבתים אנטוליים ובמטבחים עות'מאניים, והפכה גם לאוכל שוק וגם לאפיית חגיגה. מותחים בצק ביד למפגשי סוף שבוע; מאפיות ממלאות חלונות לרצת הבוקר; תנורי כפר מייצרים מגשים גדולים מספיק לחתונות. בורק מתגמל סבלנות ומקבל אלתור; לכן הוא מופיע בשולחנות בוקר, בסלסלאות פיקניק ובשולחנות איפטאר בלי לאבד תחושת טיפול.

ביום הבורק אפו או קנו מגש לשיתוף, חתכו ריבועים נדיבים בעודו חם, והגישו עם יוגורט או איירן. למדו טבח צעיר למרוח את השכבות, או השוו שני מילויים זה לצד זה. לחגוג בורק זה לכבד את המלאכה שהופכת בצק פשוט להכנסת אורחים טורקית.