יום פיצת הנקניקיות הלאומי
שורשי הפיצה ביוון העתיקה — לחמים שטוחים עם שמנים, עשבים וגבינה. ב-997 לספירה הופיעה מנה דמוית פיצה בגאטה, איטליה, והפופולריות זינקה בנאפולי במאות ה-18 וה-19. הכרה לאומית באיטליה בשנות ה-1940, אבל מהגרים איטלקים הביאו אותה לארה"ב — עם לומברדי'ס בניו יורק ב-1905. יום פיצת הנקניק הלאומי, בתוך חודש הפיצה, חוגג היסטוריה ומגוון. למרות פופולריות הפפרוני, פיצת נקניק היא השנייה הפופולרית בעולם — עם היסטוריה של מאות שנים. הגמישות של נקניק — בקר, עוף וחזיר קלאסי — מוסיפה חגיגת טעמים. תירוץ מושלם ליהנות — במסעדה, בהזמנה הביתה או ביצירה ביתית. ניסוי עם צ'וריסו או קילבסה נותן טוויסט למתכון המסורתי. בבית: מטגנים בצל אדום ושום, מורחים מחית עגבניות מתובלת על בסיס, מניחים פרוסות נקניק וגבינה. אפייה קצרה — ומוכנים עם בזיליקום טרי. היום מאפשר לחובבי פיצה בעולם לחגוג בלי אשמה.
לקריאת הסיפור