ארצות הבריתיום הבירה הלאומי
שורשי משקאות אלכוהוליים בסין העתיקה סביב 7000 לפנה"ס — עדויות לתערובת דמוית מיד מאורז, דבש ופרי. במזרח התיכון, במיוחד במסופוטמיה, נולדה בירת שעורה לפני כ־5,000 שנה אצל השומרים — כפי שמגלים ממצאים וכתבים כמו "המנון לנינקסי". במצרים העתיקה הייתה סחורה נפוצה בכל המעמדות — ואף חלק משכר עובדים לאורך הנילוס. בימי הביניים שינו נזירים נוצרים את הטעם עם הכנסת כשות — וסללו סגנונות אייקוניים כמו לאגר, פילזנר ובירה חיטה. גרמניה עיצבה את נוף הבירה העולמי עם מורשת בישול עשירה וחוק הטוהר (Reinheitsgebot) במאה ה-16 — שעורה, מים וכשות. במאה ה-20 בארה"ב בלטה תקופת היובש מ-1919 עד 1933. חתימת הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט על חוק קאלן־האריסון ב-1933 סימנה את הסוף ואפשרה מכירת בירה עד 4% — והצהרתו המפורסמת: "אני חושב שזה זמן טוב לבירה." יום הבירה הלאומי, שהוקם ב-2009 על ידי ג'סטין סמית' מריצ'מונד, וירג'יניה, זכה להכרה בתנועת שטח ברשתות — ובסוף מהמושל ומקונגרס ארה"ב. היום מנציח היסטוריה עשירה ומשמעות עולמית.
לקריאת הסיפור