יום האפי האוור הלאומי

הסיפור

באופן מפתיע, מה שאנחנו מקשרים כיום לכיף שאחרי העבודה בערים, מקורו למעשה בצי ארצות הברית בשנת 1914. לפני כן, מועדונים חברתיים עם "שעת שמחה" (Happy Hour) התקיימו כבר בשנת 1900. ה-Happy Hour המודרני התחיל במהלך המלחמה המקסיקנית-אמריקאית, ובפרט בנמל וראקרוס, שם הפכו מלחי הספינה יו.אס.אס. ארקנסו למוקד עניין לכתבים שחיפשו סיפורים.

בשנת 1914, כתבה ב"וושינגטון טיימס" הדגישה את שביעות הרצון של המלחים האמריקאים בשעת ה-Happy Hour על סיפון האונייה, שכללה קרבות איגרוף, ריקודים ושתייה בסיום יום עמוס. על אף האיסור על אלכוהול בכלי שיט של הצי מאז 1899, ייתכן שמלחים מסוימים הצליחו להבריח משקאות חריפים לספינה.

עד סוף מלחמת העולם השנייה, ה-Happy Hour הפך לנוהג נפוץ בצי ארצות הברית. ב-25 באפריל 1959, כתבה ב"סאטרדיי איבנינג פוסט" הפכה את המונח לפופולרי גם מחוץ לצי. לפי כתב העת "Bustle", מאמר בשם "The Men Who Chase Missiles" תיאר את הסיכונים הכלכליים שבהם נתקלים אנשים שגרים באיים מרוחקים ועוקבים אחר שיגורי טילים, פרט למספר מהם שהוציאו יותר מדי כסף ב-Happy Hour בבר, שם הכסף התגלגל במהירות.