יום הזית הלאומי

הסיפור

עץ הזית, אחד העצים המעובדים הראשונים בעולם, מתחקה אחר שורשיו עד לאסיה הקטנה לפני 6,000 שנה, ומשם התפשט לאיראן, לסוריה ולארץ ישראל, לפני שהגיע לאזור הים התיכון. עד שנת 3,000 לפני הספירה שגשג הזית בכרתים, וייתכן שתרם לעושרם של המינואים. הפיניקים הובילו את הזית לאפריקה ולאירופה, ואילו הרומאים הפיצוהו עוד יותר בעת שהרחיבו את אימפריתם.

שמן הזית מילא תפקיד מרכזי בתרבויות ובדתות רבות. מצרים הקדמונים הניחו זיתים בקברים, היוונים משחו את הספורטאים המנצחים בשמן זית, והמסורות היהודית והנוצרית השתמשו בשמן זית בטקסים קדושים. מיסיונרים נוצרים הביאו בהמשך את הזית לקליפורניה, ושתלו מטעים לצד המיסיונים שלהם.

תעשיית הזית בקליפורניה חוותה גלי שתילה ב-150 השנה האחרונות, במיוחד בצפון, שם קיימים עד היום מטעים בני 150 שנה. אולם בדרום, העיור דחק את גידול הזית. פרויקטים כמו MOPREP (Mission Olive Preservation, Restoration, and Education Project) שואפים להגן על מורשת הזית של קליפורניה.

מורשתו של עץ הזית מתפשטת גם למיתולוגיה. אתנה העניקה עץ זית לאתונה, ובכך ניצחה בתחרות על שם העיר. עדיין כיום, עץ זית עומד באקרופוליס, ולפי המסורת הוא צאצא של העץ המקורי. הזית, המוקר בשל עמידותו וערכו הסמלי, נותר אבן יסוד בחיי הים התיכון ובחקלאות העולמית.