יום צ'יפס וטבילה הלאומי
כוכבת החגיגה הקולינרית הזו, צ'יפס תפוחי האדמה, נולדה בשנת 1853. לפי האגדה, סועד ממורמר שלח בחזרה קלוסים עבים של תפוחי אדמה, מה שדחף את השף היצירתי ג'ורג' קראם לחתוך תפוחי אדמה לפרוסות דקיקות כניר, לטגן אותן לפריכות ולתבל בשפע מלח. להפתעת כולם, הצ'יפס הדק והמלוח הפך לתחושה, ובסופו של דבר הגיע לייצור המוני. קדימה לשנות ה-50 של המאה ה-20, ואז נולד השילוב האגדי - צ'יפס וטבילה. קמפיין הפרסום של ליפטון לתערובת מרק הבצל המיובש שלהם הציע להשתמש בה כטבילה, ופתאום כולם טבלו את הצ'יפס שלהם. המגמה החדשה הזו הובילה לחגיגה שנתית, וה-23 במרץ הפך ליום הרשמי לחגוג בו את חגיגת הצ'יפס והטבילה. יום הצ'יפס והטבילה הלאומי הוא פסטיבל של טעמים ומרקמים! מצ'יפס טורטייה ועד צ'יפס תירס, צ'יפס פרצלים ואפילו צ'יפס פירותי - יש צ'יפס לכל חך. אבל מה הצ'יפס בלי בן הלוויה הנאמן שלו, הטבילה? גבינה קרמית, סלסה עוקצנית, גואקמולה חמצמצה - אפשרויות הטבילה מגוונות בדיוק כמו הצ'יפס עצמו.
לקריאת הסיפור