יום ביצי בנדיקט הלאומי
יש כמה תיאוריות על מקור ביצה בנדיקט. אחת מקשרת אותה למאה ה-18 ולאפיפיור בנדיקטוס ה-13, שהיה אובססיבי לביצים — עד ששמו נקשר למנה. בין אם מסיבות בריאות או פינוק, דבר אחד ברור: האפיפיור אהב ביצים. תיאוריה אחרת מצביעה על למואל בנדיקט, ברוקר מוול סטריט, שב-1894 נכנס למלון וולדורף אחרי לילה סוער וביקש טוסט בחמאה, ביצים עלומות, בייקון והולנדייז. השף אוסקר צ'ירקי התרשם, החליף את הטוסט במאפינים אנגליים, הוסיף לתפריט וקרא למנה Eggs Benedict. טענה שלישית עלתה ב-1967 במכתב לניו יורק טיימס על הקומודור א.ס. בנדיקט, שייטן שמשפחתו העבירה את המתכון. גם מסעדת דלמוניקו בניו יורק טוענת שהמציאה את המנה בשנות ה-1860. היוצר האמיתי נותר עלום, אבל ביצה בנדיקט הפכה לקלאסיקה של בראנץ', עם וריאציות כמו רויאל, פלורנטין וטקס־מקס.
לקריאת הסיפור