יום פיצת הגבינה הלאומי
שורשי הפיצה מגיעים ליוון ולרומא הקדומות, שם עיטרו לחם בשמנים, בעשבי תיבול ובגבינה — היסוד למנה האהובה. המילה "פיצה" עצמה מקורה ביוונית ביזנטית ומשמעותה פאי. אבל הפיצה המודרנית נולדה בנאפולי, שם הפך לחם שטוח נפוליטני לקנבס למנה האייקונית. הפיצה הנפוליטנית המקורית הייתה פשוטה: רוטב עגבניות, מוצרלה מחלב בופאלו ובזיליקום. בארצות הברית התרוממה האהבה לפיצה — ובמיוחד לפיצת גבינה — ב-1905 עם פתיחת הפיצרייה הראשונה בליטל איטלי של ניו יורק. אחרי מלחמת העולם השנייה דחפו חיילים אמריקאים שחזרו מאיטליה את קדחת הפיצה, ופיצריות צצו בכל רחבי המדינה. עד 1997 ייצרה ארה"ב יותר מ-900 מיליון קילוגרם גבינת פיצה בשנה. יום פיצת הגבינה הלאומי מזמין להעריך את הפשטות של הקלאסיקה הזו. גרסה קלאסית: קרום לחם שטוח אפוי עם רוטב עגבניות, עשבי תיבול ומגוון גבינות — לרוב מוצרלה. משיכת הגבינה האייקונית, כשהגבינה המומסת נמתחת בחוטים מפתים, מגלמת את מהות פיצת הגבינה ואת המשיכה הנצחית שלה.
לקריאת הסיפור