יום המנמן

הסיפור

מנמן הוא ארוחת הבוקר במחבת שמעירה מטבחים טורקיים מדירות באיסטנבול ועד כפרים אגאיים: ביצים מקושקשות רכות מקופלות לעגבניות בשלות ופלפלים ירוקים עד שהתערובת הופכת משיית ונאכלת בכף. שמן זית או חמאה מרככים תחילה את הירקות; אחר כך הביצים מוקשות בעדינות כדי שהגושים יישארו רכים ולא יבשים. משפחות מתווכחות בחיבה על פרטים — כמה גסות העגבניות, האם בצל שייך, כמה נוזלית צריכה להיות הסיומת — אך הרוח נשארת: ארוחה ממחבת אחת לקריעת לחם רך ולהתמהמהות עם צ'אי.

המנה יושבת בלב בוקרים טורקיים יומיומיים יותר מאשר בשולחנות משתה רשמיים. היא נוסעת בקלות מכירות מחנאות לפניסיונות חוף, מאכילה סטודנטים אחרי לילות מאוחרים, ומופיעה כשאורחים מגיעים בלי טקס. פלפלים ועגבניות מזכירים את שפע הקיץ האנטולי; ביצים מותחות את הארוחה למשהו מספק בלי ראוותנות. באיזון הזה של חסכנות ונחמה הפך מנמן לקיצור לאומי של בית.

ביום המנמן בשלו מחבת נדיבה והניחו באמצע השולחן עם לחם טרי, זיתים וכוסות צ'אי. הזמינו מישהו שזקוק לבוקר איטי, והתנגדו לדחף למהר. לחגוג מנמן זה לחגוג את ארוחת הבוקר הטורקית בצורתה הפשוטה והמשותפת ביותר.