ארצות הבריתיום האמפנדה הלאומי
מקורות האמפנדה בגליסיה שבספרד, מהפועל empanar — "לעטוף בלחם". הגרסאות המוקדמות היו מעשיות: ניידות, טעימות ומשביעות — ארוחה מושלמת לעובדים ולמטיילים. אבל הרעיון לא נשאר בספרד. בזכות נתיבי סחר והגירה יצאה האמפנדה למסע עולמי, ואספה טעמים וזהויות מקומיות בכל מקום. כיום האמפנדה היא זיקית תרבותית. בפורטוגל ממלאים אותה בסרדינים או בטונה. בארגנטינה המילויים נעים מבקר מתובל ועד חבושים ממותקים. בקריביים מעדיפים לרוב אמפנדות מטוגנות עם חזיר מתובל או פירות ים, ובבוליביה מפורסמות הסלטניאס העסיסיות. ויש גם גרסאות מתוקות — עם פירות, קרם ממותק או אפילו שוקולד. האזכור הרשמי הראשון מופיע בספר בישול קטלאני מ-1520, עם מילוי פירות ים שהיה מחזיק מעמד גם בפסטיבל אוכל של היום. חלק מההיסטוריונים מאמינים שהסמוסה המשולשת מאסיה הדרומית השפיעה על האמפנדה.
לקריאת הסיפור
