יום המולה

הסיפור

המולה היא מסורת הרטבים הגדולה של מקסיקו: תערובות מורכבות של צ'ילי, תבלינים, אגוזים או זרעים ולעיתים שוקולד, שנטחנות ומתבשלות לאט לקטיפה שעוטפת הודו, עוף או אנצ'ילדות. מולה פובלאנו הוא השגריר הכהה והמפורסם, בעוד שהמולות הרבות של אואחקה — נגרו, רוחו, קולורדיטו, ורדה ועוד — מוכיחות שהמילה מציינת משפחה ולא מתכון יחיד. הכנת מולה היא מלאכה של יום שלם: קלייה, טחינה וטעימה עד שהאיזון מופיע.

מדינת פואבלה מציינת יום מולה ב־7 באוקטובר, והצעות ברמה הלאומית ביקשו לקבוע את אותו תאריך — עדות לעומק שבו הרוטב נטוע בגאווה התרבותית. המולה שייכת לחתונות, לחגיגות הקדוש הפטרון ולימי ראשון ביתיים ורגועים, כשהקסואלה משתלטת על הכיריים. כל סיר נושא את ידו של המבשל; אין שני סירים שטעמם זהה, וזה חלק מהקסם.

ביום המולה בשלו סיר — או תמכו במי שמבשל — והגישו עם אורז, שומשום וטורטיות חמות. הזמינו אחרים לחלוק את העבודה אם אתם מתחילים מצ'ילי מיובש. חגגו את המולה כסבלנות מקסיקנית שהפכה לרוטב.