יום הטאקו

הסיפור

הטאקו הוא הארוחה המושלמת של מקסיקו שאוכלים ביד: טורטייה חמה שמקופלת סביב מילוי מתובל, ומעליה בצל, כוסברה, סלסה וליים. הטורטייה יכולה להיות מתירס או מקמח חיטה; המילוי יכול להיות בשר צלוי, ירקות מבושלים, פירות ים או שעועית — אבל הצורה נשארת אינטימית ומיידית. טאקריות רחוב מרכיבות טאקו אחד אחד על קומאל לוהט, ובבית הופכים שאריות לסעודת הערב באותו היגיון נדיב.

טאקו הוא גם אוכל יומיומי וגם אוכל של חג, מהשיפודים המסתובבים של אל פסטור עם שחר ועד דוכני הסוואדרו בשעות הקטנות של הלילה. הוא נושא זהות אזורית בלי צורך במפה לבנה: קרניטס ממיצ'ואקן, ברבקואה מאידלגו, דגים מהחופים. ההכרה של אונסק"ו במטבח המקסיקני המסורתי אישרה את המערכת הרחבה — תירס, צ'ילי ובישול קהילתי — שבתוכה הטאקו נשאר הביטוי הנייד ביותר.

ביום הטאקו וותרו על גימיקים שיווקיים מרחוק ובשלו או חפשו טאקו בדרך המקסיקנית: טורטיות טריות, מילוי כנה, סלסה חדה וליים. אכלו בעמידה או בישיבה — מפית לא חובה, שיחה חובה. חגגו את הטאקו כמתנת הטעמים של מקסיקו שנכנסת ליד אחת ומאכילה ערב שלם.