יום הכרוב הלאומי

הסיפור

מקור הכרוב המדויק אינו ברור, אבל אבותיו הפראיים נשאו עלים עבים שומרי מים שאפשרו הישרדות באקלים קר ויבש. בוית באירופה לפני כ-3,000 שנה, וגדל גם בצפון סין כבר ב-4000 לפנה"ס. גם מסופוטמיה הכירה אותו, בעוד מצרים החלה לגדל רק בתקופה התלמיית.

ברומא הקדומה היה לנחלת הכלל. היוונים קראו לו "קרמבה", הרומאים — "ברסיקה" או "אולוס". לפי אגדות דיוגנס אכל רק כרוב. הרומאים העדיפו אותו על ירקות אחרים וייחסו לו סגולות רפואיות — נגד שיגדון, כאבי ראש ואפילו הרעלת פטריות.

במאה ה-8 עודד קרל הגדול את גידולו. במאה ה-14 הופיעו הכרובים העגולים הראשונים באנגליה והתפשטו באירופה. סוחרים פורטוגלים הביאו אותו להודו, ויפן אימצה רק במאה ה-18.

ז'אק קרטייה הביא כרוב לצפון אמריקה ב-1541, והוא הפך לחיוני בספינות בזכות ויטמין C שמנע צפדינה. היום סין מובילה בייצור ורוסיה בצריכה. מקולסלאו ועד קימצ'י — הכרוב נשאר בסיס גמיש, מזין ואהוב.