יום השוקולד הלאומי

הסיפור

שוקולד, עם שורשים של יותר מ-4,000 שנה אצל המאיה העתיקה, נושא היסטוריה עשירה שהתפתחה עם הזמן. האולמקים, שקדמו למאיה, כנראה היו הראשונים שהפכו את צמח הקקאו למשקה מר. המאיה, מאוהבים בשוקולד, שילבו אותו בטקסים — תערובת קצפית מזרעי קקאו קלויים, פלפלי צ'ילי, מים וקמח תירס — וחגגו אותו כמשקה האלים.

האצטקים העלו את מעמדו: פולי קקאו כמטבע, והקדמה מיוחסת לאל קצלקואטל. מונטזומה השני שתה שוקולד לכוח ולהשפעות אפרודיזיאק. הרנן קורטס הציג קקאו לאירופה במאה ה-16 — פופולרי כמשקה ממותק בסוכר ודבש.

באירופה נולדו וריאציות חדשניות, והמהפכה במאה ה-19 הגיעה עם מכבש השוקולד שאיפשר ייצור המוני של אבקת קקאו. ב-1847 נוצרה חפיסת השוקולד הראשונה, וב-1876 הוספת אבקת חלב יבש הובילה לשוקולד חלב.

חברות אייקוניות כמו קדבורי, מארס והרשי צמחו בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20. יום השוקולד הלאומי מעודד להתענג על צורות מגוונות — מחפיסות ועד טראפלים. עם הפופולריות העולמית עלו גם שאלות אתיות וקריאות לסחר הוגן — על רקע עבודת ילדים והשפעה סביבתית.