יום טורט הקוקוס הלאומי

הסיפור

המילה "טורט" מגיעה מהשפות הגרמנית והאיטלקית, ומתייחסת לעוגה עגולה. יש לה שורשים אירופיים עמוקים, וטורטים איקוניים כמו הזאכר-טורט וטורט לינצר מגיעים מאוסטריה וגרמניה. עוגות רב-שכבתיות אלו, שממולאות לרוב בקצפת או בריבה, נהנות מהן זה מאות שנים.

הקוקוס עצמו קיים כבר אלפי שנים. הוא נסחר בדרכי הסחר העתיקות, והובא לאירופה לראשונה על ידי סוחרים ערבים מהודו ומאפריקה המזרחית. מרקו פולו אף תיאר את הקוקוס כ"האגוז של הפרעה" במאה ה-13, בהתייחסות לצורתו המיוחדת. עד המאה ה-16 נדבק לו השם "קוקו" (שמשמעו "ראש" או "גולגולת" בפורטוגזית), והקוקוס הפך לסמל של מסתורין וכוחות מרפא.

קדימה לשנות ה-20 של המאה ה-20, אז הפכה עוגת הקוקוס למעדן פופולרי במפגשים חברתיים, ובעיקר בין נשים. כשאנשים התנסו עם הקוקוס, נולד טורט הקוקוס, ששילב את המסורת האירופית של הטורט עם המתיקות הטרופית של הקוקוס. העוגה הזו, שמלווה לרוב בשכבות קרם קוקוס, מכוסה בשבבי קוקוס וייתכן שכוללת גם ציפוי בטעם קוקוס, יוצרת איזון מושלם בין טעמים עשירים ומרעננים.

אף שטורט הקוקוס מקורו בדרום ארצות הברית, הוא נהנה כיום ברחבי העולם, במגוון גרסאות. הוא כולל בדרך כלל כמה שכבות עוגה שנמשחות בסירופ פשוט, מלווה במילוי קרמי של קוקוס, ומקושט בשפע של שבבי קוקוס.