יום המילוי הלאומי

הסיפור

יום המילוי הלאומי, ממש לפני חג ההודיה, מזמין ליהנות מהציפייה למילוי הריחני שעל שולחן החג.

שורשי המילוי בספר הבישול הרומי הקדום של אפיקיוס, "De Re Coquinaria", מהמאה הראשונה לספירה. המתכונים המוקדמים שילבו ירקות, עשבי תיבול, תבלינים, אגוזים ודגן עתיק בשם כוסמין (spelt). הרומאים אף מילאו נמיה — מעדן שעדיין נחגג באזורים מסוימים.

לאורך המאות התפתח לצורות שונות — farce, forcemeat ולבסוף dressing. המנה גמישה חצתה תרבויות והגיעה לשולחן האמריקאי כחלק בלתי נפרד מחג ההודיה. האם היה מילוי בחג הראשון? מסתורין. אבל במאה ה-19 הוא כבר תפס מקום מרכזי.

היום המילוי יוצא מחלל התרנגול: חזה עוף, קציצות חזיר, צלעות כבש — ואפילו ירקות כמו פלפלים, עגבניות, קישוא וכרוב ככלי למילוי יצירתי.

היופי בגמישות: פירורי או קוביות לחם יבש עם סלרי, בצל, מלח ופלפל, ועשבים כמו מרווה וטימין. מתכונים נועזים מוסיפים נקניק, טופו, צדפות או פירות יבשים — קנבס לחקירה קולינרית.