יום הדבורים העולמי

הסיפור

הדבורים שותפות לדרכי המזון האנושיות כבר אלפי שנים. הרבה לפני כוורות מסחריות חיפשו לקטים דבש בר ביערות ובצוקים, וראו בסירופ הזהוב מתיקות נדירה ורפואה. כשהתפשטה הדבוראות הפך הדבש לאוצר מזווה להמתקת לחמים, משקאות ושימורים — בעוד הדבורים עצמן האביקו פרדסים ושדות שמלאו שווקים בפירות, אגוזים וירקות.

דבש נושא את טעם המקום. שדות לבנדר, כרי תלתן, פריחת תפוז ופרחי בר הרריים משאירים כל אחד ניחוח אחר בצנצנת. בתרבויות רבות מופיע הדבש בתה, בבַקְלָווה, בבשרים מזוגגים, במשקאות מותססים ובממתקים טקסיים. דבוראים וטבחים רואים בו יותר מסוכר: זה נוף שנעשה אכיל, עבודתן של אינספור טיסות קטנות שזוקקה לענבר.

יום הדבורה העולמי ב־20 במאי חוגג את הדבורים ואת הדבש שהן מייצרות. טפטפו דבש על יוגורט או טוסט, אפו עם צנצנת מקומית, שתלו פרחים ידידותיים למאביקים, או פשוט עצרו להבחין בדבורים בגינה. לכבד דבורים פירושו לטעום את חום הדבש — ולהגן על המאביקים שעוזרים לכמה רבים מהמאכלים האהובים עלינו לגדול.