יום הסופס

הסיפור

סופס הם עוגות מסה עבות עם שוליים צבוטים שמחזיקים שעועית, בשר, סלסה, קרם, חסה וגבינה כמו סירות אכילות. המסה נאפית על קומאל ואז מטוגנת קלות או מושחמת עד שהשוליים פריכים והמרכז נשאר רך. קטנים מהפריכות השטוחה של טוסטדה ויציבים יותר מטורטייה דקה, הם אנטוחיטוס אהובים בשווקים ובמסיבות משפחתיות, שבהן המגשים נעלמים תוך דקות.

כל תוספת מספרת סיפור אזורי או משפחתי: תפוח אדמה עם צ'וריסו, טינגה, עוף מפורק או פשוט שעועית מרוסקת עם גבינה טרייה. השוליים המורמים הם הנדסה מעשית: הרוטב נשאר במקומו במקום לגלוש אל השרוול. הסופס שייכים למשפחה הרחבה של אנטוחיטוס המסה לצד ואראצ'ס וגורדיטס, והם מוכיחים כמה צורות יודעים טבחים מקסיקנים ללחוץ מאותו בצק.

ביום הסופס לחצו עיגולים עבים, צבטו את השוליים כשהם עוד חמים והעמיסו עליהם שעועית וסלסה חיה. הגישו כמנה ראשונה או כמגש נשנושים מלא, עם הרבה מפיות. חגגו צורת אוכל רחוב מקסיקנית שנבנתה לתוספות נדיבות ולאכילה בשתי ידיים.