יום החמסי

הסיפור

חמסי, אנשובי הים השחור, הוא יותר מפירות ים בצפון טורקיה — זהות עונתית הנחגגת כשמגיעים להקות החורף והמטבחים מתמלאים בריח דג מטוגן. דגים כסופים עדינים מנוקים, מקומחים או ממולחים בפשטות, ואז מטוגנים לפריכות, צלויים בעלים, אפויים בפילאפי אורז או משוכבים בלחם מלוח. סחיטת לימון כמעט חובה. לקהילות הים השחור, ריצת החמסי מסמנת שפע, מפגשי קור וגאווה מקומית עזה שמתחרה בכל קטיף יבשתי.

משפחות דייגים ועיירות חוף ארגו שירים, בדיחות ומתכונים סביב הדג הקטן, והתייחסו אליו גם כחלבון יומיומי וגם כמוקד חגיגי. שווקים פנימיים עדיין מכריזים על עונת חמסי טובה בהתלהבות. השמן העשיר והטעם הימי הנקי דורשים מעט קישוט; הטכניקה חשובה יותר מהמורכבות. מוערם על מגש או דחוס בכריך, חמסי טועם רוח ים שחור.

ביום החמסי טגנו או צלו צלחת נדיבה, הגישו עם לימון וסלט, ושתפו בעודו מקרקש. אם אנשובי טרי נדיר, בשלו דג קטן שמנוני אחר באותה זהירות. לחגוג חמסי זה לחגוג את חוף הצפון של טורקיה ואת שמחת שלל עונתי.