יום המשמש הלאומי

הסיפור

ידעתם שמשמשים קיימים כבר יותר מ־4,000 שנה? גודלו לראשונה בצפון־מזרח סין, והאבנים הזהובות האלה נדדו מערבה בדרך המשי והגיעו לפרס — שם נקראו זרדאלו ("שזיף צהוב"). הפרסים שילבו משמשים במנות מתוקות ומלוחות כאחד והטביעו חותם קולינרי.

אלכסנדר מוקדון הביא משמשים ליוון, והרומאים הלכו בעקבותיו וקראו להם praecocum ("המוקדם") בזכות הבשלה מוקדמת. משם התפשטו באירופה והפכו לפינוק מלכותי. ההתפשטות הערבית הביאה אותם למזרח התיכון, לצפון אפריקה ולספרד — בשם אל־ברקוק. שפים במזרח התיכון יצרו יצירות מופת: תבשילי כבש, מאפים וסירופים. מתכון מימי הביניים מציע למלא משמשים מיובשים בשקדים ולבשל בדבש, קינמון וזעפרן — מנה למלכים.

במאה ה-16 הביאו חוקרים ספרדים משמשים לאמריקות, והם שגשגו באקלים החם של קליפורניה. מיסיונרים ספרדים נטעו מטעים לאורך דרכיהם. היום קליפורניה מספקת את רוב המשמשים בסופרמרקטים בארה"ב.

ויש גם אמארדין — מעדן משמש מזרח־תיכוני שפירושו "ירח האמונה". משחת משמש מיובשת בשמש, שפעם נכתשה ברגליים, מיוצרת היום במפעלים בצורה היגיינית יותר.