יום הקורנד ביף האש הלאומי

הסיפור

שורשי קורנד ביף האש (corned beef hash) מגיעים מהמאה ה-17, אז טבעו הבריטים את המונח "קורנד ביף" (corned beef) לתיאור בשר ששימור בגרגירי מלח. במאה ה-19 הביאו מהגרים יהודים אשכנזים מתכוני קורנד ביף לארצות הברית, ובמלחמת העולם השנייה צמח קורנד ביף האש כפתרון יצירתי לקיצוב המזון.

בתקופות של מחסור, טבחים הפגינו תושייה ביצירת קורנד ביף האש כדרך טעימה למרוח את ארוחותיהם, בעזרת תבלינים, עשבי תיבול ושאריות מזון. כך לא רק נחגגה המנה, אלא גם שיקפה מחויבות להפחתת פסולת מזון - מסר שרלוונטי גם כיום.

אף שחברת הורמל (Hormel) טוענת שהיא זו שהציגה בשנת 1950 קורנד ביף האש ורוסט ביף האש בקופסאות שימורים בארצות הברית, ה"האש" עצמו היה חלק מהתרבות הקולינרית האמריקאית לפחות מהמאה ה-19, כפי שמעידה נוכחותם של "בתי האש" - מסעדות זולות שנקראו על שם המנה.

ברחבי העולם מקבל קורנד ביף האש צורות ושמות שונים. בסלובניה הוא נקרא "האשה" (haše), ומורכב משילוב מענג של תבלינים, קמח, שום, בצל ועוד. בדנמרק מוסיפים תפנית משלהם - "ביקסמד" (bikesmad), תערובת של חזיר קצוץ המוגשת עם פרוסות סלק אדום כבוש, רוטב וורצסטרשייר וביצת עין. יום קורנד ביף האש הלאומי מציע הזדמנות מעולה לחקור את המגמות המגוונות במטבח ה"האש".