יום הקינוח הלאומי

הסיפור

סביב 3000 לפנה"ס התחילו שורשי הקינוחים — עם גלידה שמגיעה לסין העתיקה. תחילה קרח בטעם; הפכה לסנסציה באיטליה בזכות קתרין דה מדיצ'י. המילה "dessert" מצרפתית desservir — "לפנות את השולחן" — מנה מתוקה אחרי פינוי הכלים במאה ה-15.

יום הקינוח הלאומי חוגג עולם מגוון בכל מטבח לאומי. בעת העתיקה היו פשוטים: פרי, אגוזים ודבש. הכנסת סוכר והתקדמות קולינרית לאורך המאות הולידו מגוון משמח.

במאה ה-19 נולדו קינוחים אמריקאיים אייקוניים כמו בוסטון קרים וקיי ליים פאי. גם בייקד אלסקה, בננה ספליט, גביע גלידה וצ'יזקייק העשירו את הנוף. לווניל ממקסיקו ולבצק פילו מראשית המאה ה-1300 היסטוריות מעניינות. גם קינוחים שנראים מודרניים כמו ריבס ומרשמלו התחילו אחרת — ריבס לרפואה ומרשמלו לא ידוע עד אמצע שנות ה-1800.

ליקריץ, פעם לתיבול, היום מחומרים סינתטיים; שוקולד הגיע לאירופה ממקסיקו וממרכז אמריקה כמשקה חריף והפך לפינוק מתוק עם סוכר וחלב. פאי, פודינגים וקרמים, עם התחלות מלוחות, השתנו — והולידו יצירות כמו פאי לימון מרנג במאה ה-19.