יום חטיף הגרנולה הלאומי

הסיפור

ב-1863 יצר ד"ר ג'יימס כלב ג'קסון, מפעיל ספא בדנסוויל, ניו יורק, את ה"גרנולה" — תערובת אפויה של אשכולות קמח גרהם מפוררים. מזינה אבל רחוקה ממרגשת — מזון בריאות למטופלי הספא.

בשנות ה-1870 שיפץ ד"ר ג'ון הארווי קלוג את המתכון: החליף קמח גרהם בשיבולת שועל והשרה בחלב. גם הוא קרא לזה גרנולה — עד שג'קסון תבע אותו. נאלץ למתג מחדש כגרנולה. אחרי באזז מוקדם דעכה עד שנות ה-1960, כשתרבות ההיפים וחדשנות מסחרית החזירו אותה לאור הזרקורים.

עד שנות ה-1970 פרחה. חברות כמו Quaker Oats ו-Pet השיקו מוצרים כמו Heartland ו-Quaker 100% Natural Granola. ואז הגיעה הנוחות האולטימטיבית: חטיפי גרנולה. מיוחסים לעיתים לסטנלי מייסון או לאדוארד תיייר האב — ביסים עתירי אנרגיה עם שיבולת שועל, אגוזים, פירות וסירופים, מושלמים למטיילים, רוכבים ואימהות עסוקות.

יכולים להיות פריכים או לעיסים, אפויים או נאים — אבל יש מלכוד: רבים עמוסים בסוכר, שומן וקלוריות, כמו חטיפי ממתקים בתחפושת. שורשי הגרנולה במזון בריאות, אבל חטיפי היום צועדים על הקו בין דלק מזין לפינוק — אבולוציה טעימה מההתחלות הצנועות.