יום הפאי הלאומי

הסיפור

ידעתם שפאיים קיימים כבר אלפי שנים? המצרים הקדמונים יצרו את הגרסאות המוקדמות — קרומים מדגנים ממולאים בדבש או בבשר. עד 2000 לפנה"ס היו אפילו מתכוני פאי עוף חקוקים בלוחות אבן.

היוונים הציגו את בצק הפאי שאנחנו מכירים — קמח ומים. הרומאים לקחו הלאה: קרומים שחתמו טעמי מילוי בשר — אף שהקרומים עצמם לא נועדו לאכילה. המתכונים התפשטו באירופה, ובימי הביניים פאיים היו בכל מקום. באנגליה קראו להם "pyes" ומלאו בבשר. הקרומים, "coffins", היו קשים ושימשו יותר לאחסון מאשר לאכילה.

במשתאות היו אריזים מפתיעים — מציפורים חיות ועד קישוטים מורכבים. גם מעשיים: מושלמים לשימור מזון במסעות ים ארוכים.

כשהקולוניסטים האנגלים הגיעו לאמריקה הביאו את הפאיים. עם הזמן החליפו מילויי בשר במרכיבים מקומיים כמו דלעת ותפוחים. עד שנות ה-1800 פאיים מתוקים היו עמוד תווך. פאי תפוחים, במיוחד, הפך לאייקון במלחמת העולם השנייה — סמל של בית ונוחות לחיילים.

יום הפאי הלאומי, בכל 23 בינואר, התחיל בשנות ה-1980 לכבוד המנה האהובה — יום לאפות, לשתף וליהנות מכל סוג.

מה הפאי הפופולרי ביותר בארה"ב? פאי תפוחים — קלאסיקה וסמל אמריקה, עם שורשים בבריטניה: תפוחים פרוסים בבצק דו־שכבתי.