יום הטמפורה הלאומי

הסיפור

ידעתם שהטמפורה לא הייתה במקור יפנית? היא הגיעה ליפן דרך מיסיונרים פורטוגזים במאה ה-16. המתכון המקורי אולי לא נראה כמו מה שאנחנו מכירים, אבל היפנים הפכו אותה לאמנות.

הסיפור מתחיל סביב 1549 בנגסאקי, כשהמיסיונרים הציגו טכניקת טיגון בבצק. השם "טמפורה" מהלטינית tempora — תקופות צום כמו תענית. בבשר אסור — דגים וירקות מטוגנים הפכו לחלופה טעימה. היפנים אימצו את הטכניקה עם מרכיבים ודיוק משלהם.

בסוף שנות ה-1600 הייתה כוכבת אוכל רחוב באדו (טוקיו של היום). בדוכני יאטאי הייתה עבה ודמוית פריטר. זה לא נמשך: שפים שיכללו את הבצק — רק קמח, מים וביצים — וטיגנו פירות ים וירקות טריים לפריכות מושלמת. החליפו שמנים לשמן שומשום — טעם אגוזי עשיר שמסתיר ריחות דגים.

עם הפופולריות צצו וריאציות אזוריות: בקיוטו ובאוסקה בצקים קלים יותר לירקות; בנגסאקי נשארו נאמנים לסגנון העבה. עד שנות ה-1800 שיכללו שפי טוקיו את הטמפורה שאנחנו מכירים — פריכה וקלה, עם טנטסויו או מעט מלח.