יום קרם דה מנט הלאומי

הסיפור

הסיפור מתחיל בשנת 1885, כשהרוקח הצרפתי אמיל ג'יפאר, חלוץ בתחומו, בחן את תכונות הקירור וההנעה לעיכול של המנטה. מסוקרן מהפוטנציאל, יצר ג'יפאר מתכון שהפך לקרם דה מנט. הליקר, שנועד במקור לתפקד כתרופה, הצליח באופן בלתי צפוי כשנוסה על אורחי המלון גרנד הוטל בעיר אנז'ה שבצרפת.

קרם דה מנט, ששמו פירושו "קרם מנטה" בצרפתית, מיוצר בתהליך מדוקדק. עלי מנטה מיובשים, לרוב מזן המנטה הקורסיקנית, נשרים באלכוהול דגנים לשבועות, ומעניקים לתערובת גוון ירוק טבעי. השלבים הבאים כוללים סינון והוספת סוכר, וכך מתקבל שיקוי מתוק ומנטולי הזמין בשני זנים ברורים: הירוק האיקוני והחסר-צבע המכונה "לבן".

הליקר הגמיש הזה חורג מלגימה בלבד; הוא שחקן מפתח באומנות המיקסולוגיה ובאומנות הקולינרית. קוקטיילים כמו הגראסהופר (Grasshopper) והסטינגר (Stinger) הנציחו את מקומו של קרם דה מנט בעולם המשקאות. הגראסהופר, שילוב מענג של קרם דה מנט, קרם דה קקאו ושמנת טרייה, הוא קינוח בכוס, בעוד הסטינגר משלב קרם דה מנט עם קוניאק לתערובת מנטולית ומחממת.

מהמצאת הסטינגר בשנות ה-1890 ועד לקריאת שמה של יצירת פסנתר על שם קרם דה מנט בידי הקומפוזיטור סרגיי רחמנינוב בשנת 1934, קרם דה מנט השתלב במארג הביטוי הקולינרי והאמנותי.