יום כריך ההוגי הלאומי

הסיפור

מקורות ההואגי בסצנת האוכל התוססת של מספנות פילדלפיה בשנות ה-50 — במהלך מלחמת העולם השנייה או מעט אחריה — שם מהגרים איטלקים שעבדו בהוג איילנד החלו ליצור את הפלאים הקולינריים האלה.

הם מילאו פרוסות בשר, גבינה וחסה בגלילים רכים דמויי בגט ולקחו לעבודה. לפי האגדה זכתה היצירה הקלה והטעימה לכינוי כריך "הוג איילנד". אחר כך עברה מתיחת פנים לשונית ל-"hoggie" ולבסוף ל-"hoagie" החיבתי שאנחנו מכירים ואוהבים.

אבל זה לא הסיפור היחיד. סיפור אחר מחזיר אותנו לתחילת המאה ה-20, כשמוכרי רחוב — "אנשי הוקי־פוקי" — חצו כיכרות ארוכות ומילאו אותן בסלט אנטיפסטו — חטיף משביע שאולי אף לווה בריקוד ההוקי־פוקי במהלך ההכנה.

המקורות שנויים במחלוקת, אבל ברור שכל הסיפורים נפגשים בפילדלפיה התוססת של תחילת המאה ה-20 — כור היתוך תרבותי מושלם להתפתחות ההואגי ולמקומו בלב הפילדלפים.

ב-1992 הכריז ראש העיר אד רנדל על ההואגי ככריך הרשמי של העיר — אישור לקשר העמוק עם התרבות והמסורות הקולינריות של פילדלפיה.