יום הרוטב החריף הלאומי

הסיפור

רוטב חריף הוא תיבול שמוכן מפלפלים חריפים טחונים עם חומץ, מלח ולעיתים פירות, שום או תבלינים. הפלפל החריף בוית ביבשת אמריקה לפני אלפי שנים, והאצטקים ועמים אחרים במרכז אמריקה ערבבו אותו עם מים ועשבי תיבול והכינו את הרטבים הראשונים. אחרי קולומבוס התפשט הצ'ילי במהירות בכל העולם והפך למרכיב מרכזי במטבחים מתאילנד ועד אתיופיה.

לרוטב החריף בבקבוק שורשים עמוקים בארצות הברית. רשומות ממסצ'וסטס מזכירות רטבי קאיין שנמכרו בתחילת המאה ה־19, וב־1868 החל אדמונד מקילהני לייצר טבסקו באי אייברי שבלואיזיאנה מפלפלים מיושנים, חומץ ומלח. לרטבים בסגנון לואיזיאנה, לסלסות פיקנטה מקסיקניות ולסרירצ'ה — שהפכה פופולרית בארצות הברית בזכות Huy Fong Foods מ־1980 — יש מעריצים נאמנים.

החריפות נובעת מקפסאיצין ונמדדת ביחידות סקוביל, סולם שיצר הרוקח וילבור סקוביל ב־1912. רטבים עדינים מגיעים לכמה מאות יחידות, ורטבים מפלפלים קיצוניים כמו קרולינה ריפר עוברים בהרבה את המיליון.

ביום הרוטב החריף הלאומי הוסיפו כמה טיפות לביצים, לטאקו או לכנפיים, ערכו טעימה עם חברים או הכינו כמות קטנה בבית.