היום הבינלאומי לפלאפל

הסיפור

יום הפלאפל הבינלאומי, המצוין ב־12 ביוני, מכבד את הכדורים הפריכים והעשירים בעשבי תיבול שהפכו לשגרירים של אוכל רחוב מזרח־תיכוני וים־תיכוני. עשוי מחומוס טחון או מפול מצרי מעורבב עם פטרוזיליה, כוסברה, בצל, שום ותבלינים חמים, הפלאפל מטוגן עד שהחוץ מתנפץ והפנים נשארים לחים וריחניים.

מקום הולדתו המדויק שנוי במחלוקת בין מצרים, הלבנט ואזורים שכנים — יריבות ידידותית המדגישה עד כמה הפלאפל אהוב. במצרים משתמשים לעיתים קרובות בפול (תעמייה); במקומות אחרים שולט החומוס. בכל מקום שהחל, הפלאפל הפך למזון יומיומי לעובדים, לנוסעים ולמשפחות: נייד, משביע ומבוסס צמחים הרבה לפני שהביטוי היה אופנתי. מהגרים ומטיילים נשאו אותו בין יבשות, וכיום חנויות פלאפל משגשגות מעמאן וביירות ועד ברלין, לונדון וניו יורק.

באופן קלאסי נדחס הפלאפל לפיתה או ללחם שטוח עם טחינה, חמוצים, עגבניות וסלט, או מוגש כצלחת עם חומוס ועשבי תיבול טריים. מבשלים ביתיים אופים או מטגנים באוויר גרסאות, בעוד שפים ממציאים מחדש את תערובת התבלינים וההגשה בלי לאבד את נשמת המנה.

ביום הפלאפל הבינלאומי עומדים בתור לדוכן אהוב, מטגנים מנה בבית או בונים שולחן מזֶה ססגוני סביב ערימת כדורים מוזהבים. זה יום לפריכות, לשומשום ולשמחה המשותפת של אוכל צנוע, נדיב ומספק לאין קץ.